פרשת השבועפרשת שמיני נקראת כך על שם היום השמיני למילואים (שמונת הימים שבהם חנכו את המשכן) וראש חודש ניסן היה.

אהרן מקריב קרבנות על גבי המזבח ומכפר בעד העם, לאחר ההקרבה אהרן מברך את העם בברכת כהנים. אש יורדת מן השמים ואוכלת את הקרבנות, העם נופל על פניו בשמחה גדולה על שזכו להשראת השכינה.

מות בני אהרן

נדב ואביהוא בני אהרן מכניסים קטורת עם אש זרה, שני חוטים של אש יוצאים מקודש הקודשים נכנסים בחוטמיהם ונשמתם ניטלת מהם.

שבת הגדול, ליל הסדר

שבת הגדול

השבת הבאה הינה פרשת צו ואף על פי שנקרא בה מסדר פרשיות השבוע, הפטרתה היא בענין הגאולה, יש אומרים שהטעם שנקראת שבת זו 'שבת הגדול' מפני שהפסוק האחרון מוזכר 'בוא יום ה' הגדול', ראו בהרחבה טעם שמה של שבת זו.

בשבת שלאחר מכן אין ממשיכים לקרוא בסדר פרשות השבוע, מאחר שהשבת חלה בתוך הפסח אנו קוראים בענין היום.

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם (א, ב)

פרשת ויקראיש להתבונן שהמילה אדם נדרשת במקום אחר 'אדם כי ימות באהל' - 'אתם קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם', ולא יתכן לומר שאף כאן נאמר שרק הנמנים על זרע ישראל יכולים להביא קרבן, שהרי גוי שהביא קרבן מקבלים הימנו?

וכדי לענות על שאלה זו הבה נעמוד על ההבדל בין קרבן של גוי לקרבן של יהודי.


פרשת ויקהל הינה מסירת ציווי הקב"ה על בניית המשכן לבני ישראל שהובא בפרשת תרומה ותצוה, תרומת בני ישראל ותחילת עשיית המשכן וכליו.

משה רבינו מזהירם על השבת, ולאחר מכן מונה בפניהם את החומרים הנצרכים לבניית המשכן, משה ממנה את בצלאל ואת אהליאב לבניית המשכן.

העם מביא די והותר לצורך המלאכה, והכרוז יוצא כי אין צורך להביא עוד.