פרשת השבוע

אברם יוצא אל ארץ כנען

בסוף פרשת נח מסופר כי תרח בדרכו לארץ כנען התיישב בחרן ומת שם. בפרשת שבוע זו מסופר כי הקב"ה נגלה אל אברם ומצווהו ללכת אל ארץ כנען, אברם לוקח את שרי אשתו ואת לוט בן אחיו ובא אל ארץ כנען.


ירידת אברם למצרים

הקב"ה מנסה את אברם ומביא רעב על ארץ ישראל. אברם לא מהרהר אחר מידתיו של הקב"ה ויורד עם שרי לארץ מצרים. אברם מבקש משרי שתאמר שהיא אחותו, כדי שלא יהרגו אותו מפני שירצו לשאתה. אברם מתנסה בנסיון נוסף ושרי נלקחת למלך מצרים ואברם מקבל מתנות בעבורה. ה' מעניש את בית פרעה על כך שלקחו את שרי.

אברם חוזר לארץ כנען, רועיו ורועי לוט מתקוטטים. אברם ולוט נפרדים זה מזה ולוט בוחר לשבת בסדום. הקב"ה מבטיח את ארץ ישראל לאברם וזרעו.

פרשת השבוע

בניית התיבה

בסוף פרשת בראשית נכתב כי אלוקים אינו חפץ בברואים מאחר והם השחיתו דרכם על הארץ, נח הוא היחיד בבריאה שעושה רצון בורא העולם.

בפרשת השבוע מסופר כי הקב"ה פונה אל נח ומודיע לו על מבול שיחריב את כל היקום. נח מצווה לבנות תיבה ולהכניס לתוכה את בניו וכלותיו, בעלי חיים - שבעה שבעה מן הבהמות הטהורות ושניים מן הבהמות הטמאות.


נח מתעסק בבניית התיבה 120 שנה, אולי בינתיים ישימו בני דורו את ליבם לשוב בתשובה.

בשבת הראשונה שלאחר שמחת תורה, אנו פותחים בקריאה מחודשת מתחילת חמישה חומשי תורה מידי שבוע בשבוע. פרשת בראשית היא הראשונה בפרשיות התורה ובה נכתב גם את תחילת ימי עולם.


בריאת העולם

הפרשה מתארת בתחילה את בריאת העולם בשישה ימים, וביום השביעי באה שבת באה מנוחה.
ביום הראשון נבראו השמים והארץ, האור והחושך. ביום השני נברא הרקיע המבדיל בין המים העליונים לתחתונים ועל פי המדרש נבראו גם המלאכים. ביום השלישי המים מתכנסים אל מקום אחד והיבשה נגלית, הקב"ה מצווה עליה להוציא עצים ודשאים. ביום הרביעי נבראים המאורות. ביום החמישי נבראו דגים ועופות. ביום השישי נבראו הבהמות והחיות.
לאחר מכן נברא האדם והקב"ה לוקח צלע מן האדם ובורא לו אשה. אדם וחוה מצווים במצוות פריה ורביה.

וַיָּמָת שָׁם מֹשֶׁה עֶבֶד ה' בְּאֶרֶץ מוֹאָב עַל פִּי ה' (לד, ה)


פרשת השבועבמדרש המובא בסמוך ניתן ללמוד מהי כוחה של תפילה ומנגד את העונש של מי שאיננו משתמש בכח זה.

מדרש רבה (ט, יא): אמר רבי יוחנן, עשר מיתות כתובות עליו על משה, ואלו הןהן קרבו ימיך למות: ומת בהר: כי אנכי מת: כי ידעתי אחרי מותי: ואף כי אחרי מותי: לפני מותו: בן מאה ועשרים שנה במותו: וימת שם משה עבד ה': ויהי אחרי מות משה: משה עבדי מת.