פרשת בהעלותך

בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם בֵּין הָעַרְבַּיִם יַעֲשׂוּ אֹתוֹ עַל מַצּוֹת וּמְרֹרִים יֹאכְלֻהוּ (ט, יא)


פרשת השבועפסח מצה ומרור

אכילתו של קרבן הפסח צריכה שתהיה יחד עם מצה ומרור. נחלקו התנאים (פסחים קטו, א) האם אכילתם נעשית בכריכה אחת, או נאכלים לעצמם משום שמצוות מבטלות זו את זו או לא.

בגמ' שם מובא כי הלל הוא הסובר שאין מצוות מבטלות זו את זו, שהרי אמרו על הלל שהיה כורכן בבת אחת ואוכלן שנאמר על מצות ומרורים יאכלוהו.

סקירת פרשת במדבר

פרשת השבוע
אנו מתחילים השבוע בקריאתו של חומש במדבר. מידי שבוע נמשיך ונצעד יחד לאורך כל הפרשיות עם תמצית ענייני הפרשה ודברי תורה קצרים.


מנין בני ישראל

פרשת במדבר פותחת בציווי הקב"ה למנות את עם ישראל, מה שאנו מכנים עריכת מפקד אוכלוסין, המנין נערך מגיל עשרים ומעלה (שבט לוי נמנה בפני עצמו). התאריך הוא א' באייר חודש לאחר הקמת המשכן, ומאחר שבא הקב"ה להשרות שכינתו עליהם מתוך חיבתם מונה אותם.

סדר חניית בני ישראל במדבר

המשכן היה מוצב במרכז ומסביבו חנו הלויים,

דבר תורה קצר לפרשת בחוקתי

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (כו, ג)


"Torah Reading" מאת גמלאי עיריית טבריה
מתפרסם לפי רישיון CC BY 2.5 דרך ויקישיתוף
ביאר רש"י אם בחוקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה.

ותמה בעל ערוך השולחן מנין לרש"י כך, הרי בדרך כלל חוקים הינם מצוות שאין טעמם ידוע לנו?

וביאר ביאור נפלא שמכך שלא כתבה התורה את חוקתי תשמרו או תעשו כשם שנאמר בכל מקום -שהכוונה היא לשמור את החוקים כמו שהם שהרי אותו שופר ואותו לולב ואותה סוכה היו גם למשה רבנו. אך כאן שנאמר תלכו בהכרח הכוונה לדבר המתחדש ואינו עומד במקום אחד, ולכן פירש רש"י שהכוונה לתורה אשר בעמל ויגיעה בה מחדשים דבר מתוך דבר ועומק לפנים מעומק.

פרשת בהר

וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ? וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים (כה, כ-כא)

מה נאכל בשנה השביעית?


פרשת השבוע
בפרשה שאנו קוראים בשבוע זה התורה מבטיחה כי השומר שביעית אינו מפסיד ותבואתו תעשה שלשה ידות. מנגד בפרשת בחוקתי שנעסוק בה בשבוע הבא מבטיחה התורה ש'אם בחוקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וגו', ופירש רש"י אוכל קמעא והוא מתברך במעיו. הרי כי יש ברכה שהכמות תשמש להרבה זמן כיון שאוכל קמעא ומתברך במעיו, ומנגד ישנה ברכה שהתבואה תשלש את עצמה, ויש ליישב דברים אלו.


דבר תורה קצר לפרשת אמור

לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ (כא, ד)


ביאר רש"י: לא יטמא לאשתו פסולה - שהוא מחולל כאשר היא עמו.

הקשה ה"בית ישראל": כהן שעבר על ציווי התורה (כאמור בפסוקים הבאים) ונשא אשה האסורה לו כגון גרושה כופין ומלקים אותו כדי שיגרשנה, ואף על פי כן סרב לקבל את דברי התורה, האם כעת ישמע לציויי התורה ולא יטמא לאשתו?

ענה האדמו"ר זצוק"ל למדה אותנו התורה יסוד חשוב שאין להתיאש משום יהודי לעולם, ואף על פי שלא אבה לשמוע בקול תורה ודברי חכמים אולי כעת ישמע.