דבר תורה קצר לפרשת בחוקתי

אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ וְאֶת מִצְוֹתַי תִּשְׁמְרוּ וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם (כו, ג)


"Torah Reading" מאת גמלאי עיריית טבריה
מתפרסם לפי רישיון CC BY 2.5 דרך ויקישיתוף
ביאר רש"י אם בחוקתי תלכו - שתהיו עמלים בתורה.

ותמה בעל ערוך השולחן מנין לרש"י כך, הרי בדרך כלל חוקים הינם מצוות שאין טעמם ידוע לנו?

וביאר ביאור נפלא שמכך שלא כתבה התורה את חוקתי תשמרו או תעשו כשם שנאמר בכל מקום -שהכוונה היא לשמור את החוקים כמו שהם שהרי אותו שופר ואותו לולב ואותה סוכה היו גם למשה רבנו. אך כאן שנאמר תלכו בהכרח הכוונה לדבר המתחדש ואינו עומד במקום אחד, ולכן פירש רש"י שהכוונה לתורה אשר בעמל ויגיעה בה מחדשים דבר מתוך דבר ועומק לפנים מעומק.

פרשת בהר

וְכִי תֹאמְרוּ מַה נֹּאכַל בַּשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית הֵן לֹא נִזְרָע וְלֹא נֶאֱסֹף אֶת תְּבוּאָתֵנוּ? וְצִוִּיתִי אֶת בִּרְכָתִי לָכֶם בַּשָּׁנָה הַשִּׁשִּׁית וְעָשָׂת אֶת הַתְּבוּאָה לִשְׁלֹשׁ הַשָּׁנִים (כה, כ-כא)

מה נאכל בשנה השביעית?


פרשת השבוע
בפרשה שאנו קוראים בשבוע זה התורה מבטיחה כי השומר שביעית אינו מפסיד ותבואתו תעשה שלשה ידות. מנגד בפרשת בחוקתי שנעסוק בה בשבוע הבא מבטיחה התורה ש'אם בחוקתי תלכו ואת מצוותי תשמרו וכו' ואכלתם לחמכם לשובע וגו', ופירש רש"י אוכל קמעא והוא מתברך במעיו. הרי כי יש ברכה שהכמות תשמש להרבה זמן כיון שאוכל קמעא ומתברך במעיו, ומנגד ישנה ברכה שהתבואה תשלש את עצמה, ויש ליישב דברים אלו.


דבר תורה קצר לפרשת אמור

לֹא יִטַּמָּא בַּעַל בְּעַמָּיו לְהֵחַלּוֹ (כא, ד)


ביאר רש"י: לא יטמא לאשתו פסולה - שהוא מחולל כאשר היא עמו.

הקשה ה"בית ישראל": כהן שעבר על ציווי התורה (כאמור בפסוקים הבאים) ונשא אשה האסורה לו כגון גרושה כופין ומלקים אותו כדי שיגרשנה, ואף על פי כן סרב לקבל את דברי התורה, האם כעת ישמע לציויי התורה ולא יטמא לאשתו?

ענה האדמו"ר זצוק"ל למדה אותנו התורה יסוד חשוב שאין להתיאש משום יהודי לעולם, ואף על פי שלא אבה לשמוע בקול תורה ודברי חכמים אולי כעת ישמע.

פרשת קדושים

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (לג, יח)


פרשת השבוע

כלל גדול בתורה


והביא רש"י את דברי רבי עקיבא (מדרש רבה בראשית כד, ז) ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה.

בדומה לזה מובא המעשה הבא בגמרא (שבת לא, א) ומתוכו נעמוד על הכלל הטמון בציווי זה, נכרי אחד בא לפני הלל להתגייר אך בתנאי שילמדו את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד (-מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך) זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא זיל גמור.


תענית בכורות, פסח, הגדה, ספירת העומר וקריעת ים סוף

השבת האחרונה התייחדה שאף על פי שקראנו בה מסדר פרשיות השבוע, הפטרתה היתה בענין הגאולה (יש אומרים שהטעם שנקראת שבת זו 'שבת הגדול' מפני שהפסוק האחרון מוזכר 'בוא יום ה' הגדול', ראו בהרחבה טעם שמה של שבת זו).

בשבת הקרובה אין ממשיכים לקרוא בסדר פרשות השבוע, מכיון שהחג הראשון של פסח בשנה זו חל בשבת, ולכן אנו קוראים בענין היום.