מדוע נקרא יהושע בן נון בשמו ובשם אביו?

אֵלֶּה שְׁמוֹת הָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר שָׁלַח מֹשֶׁה לָתוּר אֶת הָאָרֶץ וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁעַ (פרשת שלח יג, טז)


פרשת השבוע
הפלת חומות יריחו

יש להקשות מפני מה נשתנה יהושע משאר אנשים שהוזכרו בכתובים ובתלמוד, שיהושע נזכר ברוב מקומות בשמו ובשם אביו ושאר אנשים הוזכרו בשמם בלבד. ועוד שהשתנה משאר מקומות ונכתב תמיד בִּן ולא בֶּן?



הזכרת שם האב עיתים היא רומזת על מעשי הבן, כמו שמצינו שנדרש (מגילה יב, ב) מרדכי בן יאיר בן שמעי בן קיש (אסתר ב, ה) כולן על שמו נקראו יאיר שהאיר עיניהם של ישראל בתפילתו, שמעי ששמע קל תפילתו, בן קיש שהקיש על שערי רחמים ונפתחו לו, וכן מצינו גבי יהושע (מדרש רבה ויחי פרשה צז) וידגו לרוב בקרב הארץ ..מי ששמו כשם הדג בנו מכניסן לארץ (דב"ה א ז, כז) נוֹן בנו יהושע בנו.

וכתב הרמב"ן (בפרשת כי תשא) וז"ל וטעם בִּן נון, בא בחיריק תמורת סגול, וכן דברי אגור בִּן יקה (משלי ל, א), שבִּן לילה היה ובִּן לילה אבד (יונה ד, י), אם בִּן הכות הרשע (דברים - כי תצא כה, ב). - כלומר מצינו פעמים שחיריק בא במקום סגול.
ועם כל זה אני תמה מדוע לא נמלט בשם הצדיק הזה אחד שיבא כמנהג - הרמב"ן עדיין תמה מדוע דווקא אצל יהושע השתנה הדבר, מה שלא נמצא אצל אחרים.
ואני חושב כי נהגו לקרותו כן לכבוד, כי היה הגדול בתלמידי משה רבינו ויקראו לו בינון, כלומר הנבון, כי אין נבון וחכם כמוהו, או יהיה ענינו יהושע שהבינה מוליד, יעשו נון מלשון לפני שמש ינון שמו (תהלים עב, יז): - משיב הרמב"ן דנקרא כך על שם הבינה כאילו נכתב במילה אחת בינון דאין חכם ונבון כמוהו, או שהוא מוציא לפועל את הבינה.

ואין כוונת הרמב"ן דאביו לא נקרא כן דהרי מפורש (דב"ה א ז, כז) נוֹן בנו יהושע בנו אלא דשינה הכתוב כדי לרמוז על ענין זה.


וכן אנו מוצאים בדברי בעל הטורים (דברים - כי תצא כה, ב) שפירש באופן דומה לדברי הרמב"ן שכתב שכל המקומות ששינה הכתוב וכתב בִּן במקום בֶּן, כי בִּן הוא לשון בינה - והיה אם בִּן הכות הרשע לומר לך שצריך הכאה לפי האומד שאומדין אותו כמה מכות ראוי לקבל ושיכו אותו מכות הראויות להשתלש, וכן דברי אגור בִּן יקה שאגר הבינה והקיאה, וכן יהושע בִּן נון שהיה מלא חכמה ובינה.


אך אחר כל זה לא נתיישב מהו הטעם שהוזכר יהושע לעולם בשם אביו, ולפי דברי הרמב"ן אפשר לישב בדוחק דהנה הגמ' (ב"ב עה, א) אומרת שזקנים שבאותו הדור היו אומרים פני משה כפני חמה ופני יהושע כפני לבנה - וביאור הדבר שיהושע לא היה מעצמו כלום אלא הכין עצמו להיות כלי למשה רבינו לקבל הימנו ולהקרין ממנו הלאה כשם שהלבנה איננה מאירה מצד עצמה כלל. ואולי התורה העידה עליו בכל מקום שכל דבריו הם דברי משה שנאמרו מפי הגבורה ויהושע מבין דבר מתוך דבר להעבירו אל בני ישראל.


ויש שפרשו בדרך אחרת שהרי ידוע המדרש (רבה לך לך פרשה מז) אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן יוֹחָאי יוּ"ד שֶׁנָּטַל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מִשָֹּׂרַי הָיָה טָס וּפוֹרֵחַ לִפְנֵי כִּסְאוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם בִּשְׁבִיל שֶׁאֲנִי קְטַנָּה שֶׁבָּאוֹתִיּוֹת הוֹצֵאתַנִּי מִשָֹּׂרָה הַצַּדֶּקֶת, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא לְשֶׁעָבַר הָיִית מִשְׁמָהּ שֶׁל נְקֵבָה וּבְסוֹפָן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, עַכְשָׁיו אֲנִי נוֹתְנָךְ בִּשְׁמוֹ שֶׁל זָכָר וּבְרֹאשָׁן שֶׁל אוֹתִיּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר וַיִּקְרָא משֶׁה לְהוֹשֵׁעַ בִּן נוּן יְהוֹשֻׁע. ומקשים הרי יוד זו כשהיא בסופה של שרי אינה מנוקדת וכעת שהועברה לתחילת שמו של יהושע הרי צריך להטיל לה שווא. ותרצו שממילת בֶּן ניטלו שתי נקודות והושמו לשווא ליוד וע"כ נותרה מילת בִּן בנקודה אחת בלבד. ומעתה לדבריהם אפשר לומר עוד כי הוצרכנו לעולם להזכיר את מילת בן כדי להורות שמשם ניטל ניקוד ליוד של יהושע וא"כ הוצרך לפרש שהוא בן נון.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...