פרשת שופטים

כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וְרָאִיתָ סוּס וָרֶכֶב עַם רַב מִמְּךָ לֹא תִירָא מֵהֶם וגו'


מי יוצא למלחמה ומי לא?


ויש לתמוה בפרשה זו כמה תמיהות:

א. הצורך שיעמוד כהן ויגיד לעם דברי חיזוק שאין להם לירא מן המלחמה מובן, אך מאידך גיסא מפני מה צריכים הודעה מיוחדת מן השוטרים כי מי אשר בנה בית, נטע כרם ואירס אשה ישוב לביתו, שבציווי זה כשמשה רבינו לימד את העם הלכות מלחמה, יצוה כי אנשים הללו אינם יוצאים למלחמה כלל, ומדוע צריכים הם להתייצב ולחזור בהודעת השוטרים?


ב. הטעם אשר הבונה הנוטע והמארס חוזר מן המלחמה כתבה התורה פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו וביאר רש"י ודבר של עגמת הנפש הוא זה, וצריך ביאור לביאורו בשלמא באשה חסה תורה על אבלה פן ימות ארוסה, אך האם יתאבל הבית או הכרם על חיי אדונו אשר מת במלחמה?

ג. מי האיש הירא ורך הלבב ילך וישוב לביתו ר"ע אומר כמשמעו שאינו יכול לעמוד בקשרי המלחמה ולראות חרב שלופה. ר"י הגלילי אומר הירא מעבירות שבידו. וצריך להבין במה נחלקו ר"ע ור"י ומדוע נטה ר"י מלפרש המקרא כפשוטו.

ד. לו היו דבריו של ר"י הגלילי מסתיימים בהכי דיינו אך מוסיף ואומר ולכך תלתה לו תורה לחזור על בית וכרם ואשה לכסות על החוזרים בשביל עבירות שבידם וכו' ויש לתמוה מנין לו כך ועוד שפרוש אמרה תורה הטעם פן ימות במלחמה ואיש אחר יחנכנו.

ונראה לבאר כי דברי ר"י הגלילי יסודם בתמיהות אלו מפני מה נצטוו להתייצב, ומפני מה אנשים הללו חוזרים מן המלחמה. אלא שעם ישראל בהיותו עושה רצונו של מקום אין לו לירא מפני שום דבר במלחמה. אך אלו שעבירות בידם ורק הם, עלולים להכשיל את המלחמה ולכן הם צריכים לשוב לביתם, אך כיון שרצתה תורה שלא יתביישו נתנה לפי דעתם של בני אדם כמה אנשים אשר להם המלחמה גורמת עגמת נפש ואשר מחשבותיהם לפרי עמלם שמא ימותו ויקחם אחר לכן אמרה תורה שיתייצבו ולאחר מכן יחזרו בעבור אשר לא יתביישו עוברי עבירה והרואהו חוזר אומר, שמא בנה בית או נטע כרם או ארס אישה.

ור"ע סבר כי גם סיבות טבעיות כביכול יכולים להמיס לבב אחיו כלבבו ולכן הירא ורך הלבב חוזר מן המלחמה. וטעם מדוע יחזור הבונה הנוטע והמארס הוא כדברי הספורנו שבקללות הנזכרות פרשת כי תבוא כתוב והיה אם לא תשמע בקול ה' אלוקיך וכו' אשה תארס ואיש אחר ישכבנה בית תבנה ולא תשב בו כרם תיטע ולא תחללנו. נמצא שהאדם אשר בנה בית יתכן כי ימות במלחמה מפני עבירות שבידו ומיתתו עלולה לזרוע פחד ובהלה בקרב אחיו.

ומדוע הוצרך להתייצב ורק אח"כ לחזור, אפשר לתרץ ע"פ דברי הירושלמי שכתב דהחוזר מן המלחמה רק אם עדיו עמו - כיון שאחרת כל העם ישתמטו מן המלחמה, ולכן ניישב כעין זה שלכך הוצרכו להתייצב שאם לא כן ישתמטו כל העם מן המלחמה, ודוחק.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...