דבר תורה לפרשת יתרו

וְלֹא תַעֲלֶה בְמַעֲלֹת עַל מִזְבְּחִי אֲשֶׁר לֹא תִגָּלֶה עֶרְוָתְךָ עָלָיו (פרשת יתרו כ, כג)

פרשת השבוע
ביאר רש"י טעם האיסור שמכיון שעל ידי המעלות אתה צריך להרחיב פסיעותיך .. הרחבת הפסיעות קרוב לגלוי ערוה הוא.


מדרגות במשכן ובבית המקדש

והשאלה ניצבת ועולה אם הקפידה תורה על מעלות במקום המקדש מפני מה מצינו מעלות למנורה כמוזכר במסכת תמיד (ל, ב) 'ואבן היתה לפני המנורה ובה ג' מעלות שעליה כהן עומד ומטיב את הנרות', וכן בבית המקדש היו מדרגות רבות, בין עזרה לעזרה וכן מדרגות להיכל, ואם הקפידה תורה על קרוב לגילוי ערוה איך יתכן שעשו כן?

וכדי לבאר דבר זה נקדים את הפסוק הסמוך 'ואם מזבח אבנים תעשה לי לא תבנה אתהן גזית כי חרבך הנפת עליה ותחללה' והביא רש"י את המשנה (מידות פ"ג מ"ד) המבארת את האיסור הזה מפני שהמזבח נברא להאריך ימיו של אדם, והברזל נברא לקצר ימיו של אדם, אין זה בדין שיונף המקצר על המאריך.

כאשר חטא אדם הראשון נקנסה מיתה על האדם, וכאשר האדם מוסיף וחוטא מתקצרים שניו עוד אך יש ביכולתו לעשות תשובה ולהביא קרבן ולהתכפר ואז ימחל לו העוון ולא יתקצרו שניו.

ההבדל בין לפני חטא אדם הראשון ולאחריו הוא בכך שהרע התערבב בכל דבר ודבר ולכן אע"פ שהאדם היה ערום לא היה בכך כל תאוה גשמית ולאחר מכן שנכנס רע בכל דבר הרי ששורש התאוה מתבטא בגילוי עריות.


מעתה נבין כי המזבח אשר נועד להאריך ימיו של האדם, מקומו רק לאחר חטא אדם הראשון כאשר נוצרה מיתה בעולם, ולכך הקפידה תורה באותו המקום המזכיר את חטא אדם הראשון שלא לגלות אפילו ברמז כלל את מה שמתבטא בו שורש התאווה שנוצר בעקבות חטא זה.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...