דבר תורה לפרשת ויקרא

דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם אָדָם כִּי יַקְרִיב מִכֶּם קָרְבָּן לַה' מִן הַבְּהֵמָה מִן הַבָּקָר וּמִן הַצֹּאן תַּקְרִיבוּ אֶת קָרְבַּנְכֶם (א, ב)

פרשת ויקרא

אתם קרויים אדם

יש להתבונן שהמילה אדם נדרשת במקום אחר 'אדם כי ימות באהל' - 'אתם קרויים אדם ואין עובדי כוכבים קרויים אדם', ולא יתכן לומר שאף כאן נאמר שרק הנמנים על זרע ישראל יכולים להביא קרבן, שהרי גוי שהביא קרבן מקבלים הימנו?

וכדי לענות על שאלה זו הבה נעמוד על ההבדל בין קרבן של גוי לקרבן של יהודי.



בגמרא במסכת מנחות (עג, א) מובא: אמר רב הונא שלמי העובדי כוכבים עולות, איבעית אימא קרא ואיבעית אימא סברא, איבעית אימא סברא עובד כוכבים לבו לשמים, ואיבעית אימא קרא (ויקרא כב, יח) אשר יקריבו לה' לעולה כל דמקרבי עולה ליהוי.

והביאור בדברים כך הוא: אצל העובדי כוכבים התפיסה היא שכל צרכי האדם הינם חומריים ועל האדם החפץ ברוחניות להתנזר מכל אלה. מנגד התפיסה היהודית הינה שהחומר נועד לצורך שימוש האדם לעבודתו הרוחנית וכאשר הוא משתמש בהם לצורך הזה אזי הוא מתעלה והם מתעלים עימו.


כך גם בקרבן אין העובד כוכבים מעלה בדעתו כי יתכן מצב שחלק מכפרת האדם הינה שהכהנים יאכלו את בשרו כמו שכתוב בפסוק ואכלו אותם אשר כופר בהם, ובודאי שדעתו היא שקרבנו יעלה כליל.


לאור האמור ברור כי אין שייכות לפרשת הקרבנות אשר נתפרשה בה גם קרבן שלמים אשר העכו"ם לא מבין את היתכנותו ולכן נאמר בה 'אדם' כיון שרק מי שקרוי אדם מבין את המהות הטמונה בצירוף הגשמיות אל הרוחניות.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...