פרשת קדושים

וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (לג, יח)


פרשת השבוע

כלל גדול בתורה


והביא רש"י את דברי רבי עקיבא (מדרש רבה בראשית כד, ז) ואהבת לרעך כמוך זהו כלל גדול בתורה.

בדומה לזה מובא המעשה הבא בגמרא (שבת לא, א) ומתוכו נעמוד על הכלל הטמון בציווי זה, נכרי אחד בא לפני הלל להתגייר אך בתנאי שילמדו את כל התורה כשהוא עומד על רגל אחת. אמר לו: דעלך סני לחברך לא תעביד (-מה ששנוא עליך לא תעשה לחברך) זו היא כל התורה כולה, ואידך פירושה הוא זיל גמור.



ופירש רש"י לחברך כמו שנאמר 'רעך ורע אביך אל תעזוב' (משלי כז) זה הקב''ה, לא תעביד אל תעבור על דבריו שהרי עליך שנאוי שיעבור חברך על דברך. ואידך שאר דברי תורה, פירושה דהא מילתא הוא לדעת איזה דבר שנאוי זיל גמור ותדע.

וזה אכן פירוש לדבריו של רבי עקיבא, שאילו ירגיש האדם אהבה כלפי הקב"ה אזי יעשה כל רצונו ללא סייג.


פירוש נוסף שהביא רש"י חברך ממש כגון גזלה, גנבה, ניאוף ורוב המצות. פירוש זה מתאים יותר לחלק הפחות מפורסם במדרש בו יש דעה נוספת, בן עזאי אומר זה ספר תולדות אדם (בראשית ה, א) זה כלל גדול בתורה ובירושלמי (נדרים פ"ט, ה"ד) הובא שזהו כלל גדול מדברי רבי עקיבא.


והפירוש בזה כיון שכולנו נבראנו מאדם הראשון הרי שאנו קרובים זה לזה ולא רק כרֵעִים כדברי רבי עקיבא. ויש שפירשו שבסוף הפסוק כתוב בצלם אלקים עשה את האדם וזה כוונתו של בן עזאי שיש להזהר בכל אדם שהרי הוא צלמו של הקב"ה, וכמו שסיים רבי תנחומא באותו מדרש אם עשית כן דע למי אתה מבזה וכו'.

ובודאי בשבועות אלו - ימי ספירת העומר בהם אנו אבלים על תלמידי רבי עקיבא שלא נהגו כבוד זה בזה יש לנו לקיים את דברי רבם הנלמדים מפרשת שבוע זו ש'ואהבת לרעך' זהו כלל גדול בתורה.


ואפשר להוסיף עוד שאבילות הימים האלו היא משום שפטירת תלמידי רבי עקיבא העלימה מאיתנו גם את תורתם וכל מה שיש בידנו עתה הוא מחמישה תלמידים שנותרו. ואילו היו נזהרים בכבוד חבריהם  הרי התורה שבידנו היתה מרובה ביותר, ולכן זהו כלל גדול בתורה ששמירת דבר זה יכולה להרבות תורה בעולם.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...