פרשת ויצא

פרשת תולדות מסתיימת בשליחתו של יעקב לבית לבן לקחת לו אשה מבנותיו.

פרשת השבוע
חלום יעקב
פרשת ויצא פותחת ביציאתו של יעקב מבאר שבע לכיוון חרן, השמש שוקעת מוקדם באותו יום כאשר יעקב הגיע רק עד מקום המקדש, יעקב מניח 12 אבנים מתחת לראשו ולן שם.

יעקב רואה בחלומו סולם המגיע מהארץ עד השמים, מלאכי ארץ ישראל עולים בו ומלאכי חוץ לארץ יורדים ללוותו בדרך. הקב"ה נגלה עליו ומבטיח לו את ארץ ישראל, ריבוי זרעו ושמירה עד חזרתו לארץ ישראל. יעקב לוקח את האבנים שנהפכו לאבן אחת ועושה ממנה מצבה יוצק שמן על ראשה ונודר כי יעשר מכל אשר יתן לו ה'.



יעקב לומד תורה בבית שם ועבר במשך 14 שנה ולאחר מכן ממשיך בדרכו אל חרן (יש הרוצים להוכיח מכך מה חשוב יותר לימוד תורה או כוונות וייחודים?). אל חרן הוא מגיע בחוסר כל לאחר שאליפז בנו של עשו לקח ממנו את כל רכושו תחת להורגו, ליד באר המים הוא פוגש את רחל בתו של לבן וגולל לבדו את האבן שעל פי הבאר.

לבן מכניסו אל ביתו והוא מסכם עמו כי יעבד למענו שבע שנים ברחל בתו הקטנה, לבן מרמה אותו ונותן לו את לאה ביתו עם זלפה שפחתה (דבר תורה קצר על רמאותו של לבן). יעקב עובד שבע שנים נוספות, ורק אז נותן לבן ליעקב את רחל בתו עם בלהה שפחתה לו לאשה.

לאה יולדת את ראובן שמעון ולוי, רחל מבקשת שישא את בלהה שפחתה ואולי ע"י כך תפקד, בלהה יולדת את דן ונפתלי. לאה נותנת ליעקב את זלפה וזלפה יולדת את גד ואשר. לאחר מכן לאה יולדת שני בנים נוספים את יששכר וזבולון ובת בשם דינה. הקב"ה חס על רחל והיא יולדת בן וקוראת את שמו יוסף.

יעקב מסכם עם לבן כי שכרו מעתה יהיה כי כל שה ועז הנקוד וטלוא וכבש חום אשר יוולד מעתה ואילך יהיה שכרו. יעקב מפצל בענפי לוז ומניח אותם בשקתות המים, הקב"ה מסייע על ידו והצאן הנולד עומד בהסכמים גם כאשר לבן משנה את הסיכום הראשוני ללא הרף.

יעקב בורח מלבן, לאחר שלשה ימים נודע ללבן כי יעקב ברח והוא רודף אחריו, האלוקים מתגלה אליו בחלום ומזהירו לבל יעשה ליעקב שום רע. לבן מגיע אל יעקב וכועס אליו כי ברח אולם הוא מנוע מלעשות לו רע, אך מדוע גנב את אלוהיו. יעקב אומר לו כי מי אשר גנבם לא יחיה אך הוא איננו יודע כי רחל גנבתם, לבן לא מוצא את התרפים כי רחל הניחתם בכר הגמל. מחמת האמירה הזו רחל מתה בדרך לפני כניסתם לארץ ונקברה בבית לחם. יעקב ולבן כורתים ברית כי לא יגעו לרעה זה בזה.

יעקב מגיע עד לגבולה של הארץ ושם הוא פוגש את מלאכי ארץ ישראל ממתינים לשובו, והוא קורא את שם המקום מחניים.

ולסיום, פתגם ידוע שמקורו בפרשה הוא: 'ברחל בתך הקטנה' כלומר אמירה מפורשת הכוללת את הפרטים ופרטי הפרטים שאינה משתמעת לשני פנים. אך אע"פ שיעקב פירט ללבן שרצונו ברחל - ולא לאה, בתך - ולא שפחה, הקטנה - שלא יחליף את שמותיהם ובכל זאת רימה אותו.

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...