שבת הגדול, תענית בכורות, פסח והגדה, ספירת העומר וקריעת ים סוף

שבת הגדול, ליל הסדר

שבת הגדול

השבת הבאה הינה פרשת צו ואף על פי שנקרא בה מסדר פרשיות השבוע, הפטרתה היא בענין הגאולה, יש אומרים שהטעם שנקראת שבת זו 'שבת הגדול' מפני שהפסוק האחרון מוזכר 'בוא יום ה' הגדול', ראו בהרחבה טעם שמה של שבת זו.

בשבת שלאחר מכן אין ממשיכים לקרוא בסדר פרשות השבוע, מאחר שהשבת חלה בתוך הפסח אנו קוראים בענין היום.
בנוסף לקריאה בתורה והפטרה בענין היום, נהגו רוב הקהילות לקרוא את מגילת שיר השירים בשבת חול המועד פסח.

תענית בכורות

בערב הפסח תיקנו חכמים תענית בכורות, כיום המנהג להפטר בסיום מסכת, טעם התענית ופטירתה בסיום מסכת ראו במאמר הבא.


ליל הסדר

המטרה המרכזית של ליל הסדר היא סיפור יציאת מצרים בו נהיינו לעם, והעברתו לדור ההמשך - 'והגדת לבנך'. בהגדה אנו מציינים שישנם ארבעה סוגי בנים וההתייחסות אליהם, את ההבדלים ביניהם והתשובות השונות קראו במאמר ארבעה בנים.

הקב"ה הוציא את עם ישראל ממצרים ע"י עשרת המכות שהכה במצרים עד שפרעה נאלץ להדות שה' הוא האלוקים ולשחרר את עם ישראל, על עשרת המכות קראו בפרשת וארא שם נזכרים שבעה מכות, ובפרשת בא שלשת המכות האחרונות.

כל שלא אמר שלשה דברים אלו לא יצא ידי חובתו פסח מצה ומרור, משום שחובה עלינו לזכור את השיעבוד מחד ואת הגאולה מאידך.

הלל היה כורך מצה ומרור ואוכלן זכר למקדש, אנו נוהגים לאוכלם לחוד ולאחר מכן לאכלן יחדיו (הסוברים שיש לאוכלן לחוד הוא משום מצוות מבטלות זו את זו).




ספירת העומר

במוצאי חג ראשון אנו מתחילים לספור ספירת העומר עד לחג השבועות ועל כך במאמר הבא.


קריעת ים סוף


בשביעי של פסח מגיעים בני ישראל אל ים סוף, נס נעשה והים נבקע והעם עובר בחרבה, ראו הרחבה בסקירה לפרשת בשלח.


מימונה


במוצאי הפסח נהגו יוצאי יהדות מרוקו לערוך חגיגות מימונה ולהכין מאכלים מסורתיים (מופלטות) כיום השתרש המנהג בקרב רבים. הברכה הנהוגה בעת ההזמנה לסעודה היא תרבחו ותסעדו.

נזכה בקרוב לגאולה השלימה ונאכל מן הפסחים ומן הזבחים
פסח כשר ושמח לכל בית ישראל

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

הודעתכם התקבלה והיא תפורסם בכפוף לשיקולי המערכת

Related Posts Plugin for WordPress, Blogger...